כמדי שנה כשלוח השנה הולך ומתרוקן מדפיו, נראית פעמיה של השנה החדשה. אני חושבת לעצמי על עקרת הבית הטרודה והעסוקה אשר מחשבותיה נעות מסירי הבישול לתבניות האפייה, על תפריטים חדשים ומגוונים וחידושים מרעננים לשולחן החג.
כמובן שגם העיצוב מקומו לא נפקד והשנה עם שפע של חידושים משמחים וחגיגיים. החל מצבעים שיוצרים עניין וכלה בשימושם הפעיל של סממני החג כמעצבי השולחן.
נתחיל בבסיס העיצוב – זוהי מפת השולחן, השנה מתאפיינת הפה כמפת סאטן כבדה, עבה, בצבעי לבן, שמנת, זהב או כסוף. גם הג'קאר עדיין לא נס לחו. וישנם גם מפות חדשות בליווי תחרה.
במרכז השולחן יהיו מספר כלי נוי השווים בגודלם. לדוגמא, חמישה כלים מרובעים בצבעי לבן או זהב בגודל 20/20, עליהם מונחים, לכל האורך ענפים יבשים, הצבועים אף הם בזהב או לבן. מהכלים יוצאים פרחים ארוכים שגבעוליהם רכים וניתן לעצבם ולכופפם. ניתן להשתמש בפרחים מסוג אנטוריום או גרברות ולשזור בין הענפים עלים ופרחים היוצאים מהכלים מלאי המים.
בכל צלחת אישית, להניח תפוח סמיט או חרמון, אשר חתוך בשליש העליון שלו. מהתפוח להוציא את תכולתו ודבשייה קטנה תתפוס את מקום התכולה.
עם השליש של התפוח סוגרים את התפוח על הדבשייה.
כפית קטנטנה (ניתן להשיג בחנויות חד פעמי) קשורה עם סרט לתפוח, ו"יהי רצון" אישי לכל אחד מהסועדים.
חבק למפית – כל חבק יכול להתאים, סרט סאטן או תחרה, תפוח קטן מלאכותי, דבורה דקורטיבית ואפילו ענף תמר טבעי יכול להיות מונח על המפית כדקורציה.
על השולחן ניתן להניח עוד דבשיות מכסף, ליקר דבש, רימונים לנוי, תפוחים וכיוצא בזה. כפי שנוכחתי לראות זה עתה בביקורי בתערוכה לעיצוב בגרמניה, שולחן עמוס בפריטי דקורציה, זה שם המשחק והעיקר שיהיה חג מתוק, טעים ונעים.