חיפוש באינדקס עסקים

חפש באתר

בגיל 51, עם משרה של מנהלת מרכז טיפוח לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים, החליטה צביה גולן מנהריה להוציא לאור ספר ראשון. לאחרונה, בגיל 54, כבר הוציאה את השלישי, הרומן "חטאים קטנים", שזוכה להצלחה מפתיעה

למרות ששימשה מזה שנים כאשת חינוך וכמנהלת מרכז טיפוח לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים בקריות, הרגישה צביה גולן, תושבת נהריה, שמשהו חסר לה. מאז ומעולם היא כתבה סיפורים קצרים למגירה, אך לא העזה לעשות איתם דבר. עד שלפני כשלוש שנים הגשימה את חלומה, ופירסמה את ספרה הראשון, "כביסה מלוכלכת", קובץ של סיפורים קצרים. מאז לא הפסיקה לכתוב גם לפירסום, ולא רק למגירה, ובימים אלו יצא לאור ספרה השלישי, "חטאים קטנים", שיצא בהוצאת "קוראים" ונמכר בלעדית ברשת סטימצקי.

"אני בהחלט רואה עצמי כסופרת לכל דבר. ביום אני עובדת עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים, כגון לקויות למידה, פיגור קל ולקויות פיזיות כחירשות ועיוורון, ובלילה אני כותבת וכותבת", אומרת גולן, בת 54, אם לארבעה ילדים וסבתא לעשרה נכדים. היא גדלה בגבעתיים במשפחה דתייה, ובמהלך השנים עברה לגבעת שמואל ולרמת גן. לפני 12 שנה התגרשה מבעלה, ובשנים האחרונות הגיעה לנהריה, שם היא חיה עם בן זוגה בעשר השנים האחרונות, יאיר מלמד.
"פסיכולוגית שקראה את קובץ הסיפורים הראשון שלי אמרה שהם משאירים חור בבטן", היא מספרת. "הם באמת היו מאוד קשים, ונכתבו בצל הגירושים שלי. בספר השני שלי, 'קולות מן החדר', הגיבורה היתה אשת חינוך, ממש כמוני, וברומן החדש הגיבורה היא דתייה שמתחבטת עם שאלות הקשורות באמונה, גם כאן בדומה לי".

מה מביא אותך להתחבט בשאלות כאלו?

"גיבורת הספר, שמגיעה כמוני מבית דתי, הרגישה שעולמה מתהפך כאשר התברר לה שבתה חולה במחלה קשה. זה בדיוק מה שקרה לי עם בתי, כשהיתה בת 16. ממש כמוני, גם הגיבורה בספר התחילה לשאול את עצמה שאלות, כמו למה זה מגיע לה, ואיך אלוהים עושה דברים רעים לאנשים כל כך טובים. כשהייתי צעירה, הוריי תמיד אמרו לי לקבל באהבה גם את הרע, אבל זה דבר שהיה קשה לי לעשות. אגב, עד היום אני מגדירה עצמי מסורתית".

מה קרה שהחלטת להוציא ספר ראשון לאחר גיל 50? 

"מאז שאני זוכרת את עצמי אני כותבת למגירה, שהרי הנייר סופג הכל. הכתיבה עוזרת לי להוציא את הכאב החוצה. למדתי במשך שנתיים בקורס לכתיבה יוצרת של הסופר אמנון ז'קונט, שעודד אותי לכתוב ונתן לי טיפים חכמים. הוא קרא את שני ספריי הראשונים ואהב אותם".

יש ספר חדש באופק?

"כעת אני שוקדת על כתיבת הספר הרביעי. הוא ייקרא 'שמות' (ש' בקמץ), ויעסוק בשני זוגות שנתקעים על האולימפוס במהלך 'טרק'. במהלך הלילה תצא האמת המכוערת לאור. אלו ארבע דמויות הזויות וילדה אחת עם הפרעה תקשורתית, שמחברת את כולם אל האסון של חייהם".

מי המודלים הספרותיים שלך?

"דוד גרוסמן, בגלל הצורה שבה הוא מתמודד עם הכאב ומוציא אותו החוצה; מאיר שלו, בגלל ההומור והציניות; ועמוס עוז, בגלל הווירטואוזיות והשפה העשירה".

כמה ממך באמת את מכניסה לספרים?

"אני לא כותבת אוטוביוגרפיות, אבל סופר שיאמר לך שאינו כותב קצת על עצמו, הוא שקרן. הרי אי אפשר לכתוב על הווי בית החולים אם לא היית רופא. בספרי השני הגיבורה היא אשת חינוך כמוני, בספרי השלישי מסופר על משפחה דתייה, ואת ה'טרק' באולימפוס כבר עשיתי. בסופו של דבר, הכל יוצא מבפנים".

"חטאים קטנים" נמכר עד כה בכ-1,300 עותקים, ועוד מעט עשויה המהדורה הראשונה להיגמר. כיצד את מסבירה את הצלחת הספר?

"לדעתי, שם הספר והעטיפה מושכים מאוד את הקורא. כל אחד יכול למצוא את עצמו בספר, ואני משבצת דברים מההווי היומיומי של חיינו, עם איזכורים על פיגועים, חיילים חטופים ומלחמות. גם הקונפליקט הדתי, אם להאמין בהשגחה עליונה או לא, הוא משהו שמדבר לכל אחד".
 
 

הדפס כתבה

שלח לחבר

דרג כתבה

כינוי:
כותרת:
תגובה: