הפוך לדף הבית
נהריה ברשת
אודות האתר
אופנה ויופי
בריאות וכושר
דת ומסורת
משפט ופלילים
עסקים ונדל"ן
המלצת השבוע
פפראצ'י
60+
תקנון האתר
ארכיון עיתון מבט
מבזקי חדשות
מקורות מידע מומלצים ברשת
אורית צוקר - טיפול בחרדות וייעוץ זוגי
הולי בייגל - שירותי קייטרינג חלבי
לימודי הנדסה - הפקולטה להנדסה כימית
פיקסייל - הדפסת תמונות על חומרים
שטרן ושות’ - משרד רואי חשבון בצפון
תושב חוזר - כל מה שכדאי לך לדעת
תמיכה לעמותות - הקמה, רישום וייעוץ
סקר מקומי
את מי מהסטנדאפיסיטים הבאים הייתם רוצים לראות בנהריה?
- שחר חסון
- נדב אבקסיס
- שלום אסייג
נהריה מאז ועד היום
דרוג: 
חדשות |
כתבת נהריה ברשת - צליל סלע |
16/6/2010
במסגרת חגיגות ה- 75 לנהריה, אנו מגישים לכם כתבה נוספת המתארת את התפתחות העיר מראשית הקמתה ועד לימינו
תחילתה של העלייה החמישית שעימה הגיעו מייסדי נהריה, אופיינה בעיקר באנשי עסקים יהודים, עצמאים, פקידים ושופטים שחיפשו אלטרנטיבות בשל המגבלות המקצועיות שהוטלו עליהם.
בשנת 1934 לאחר קיום הקונגרס הציוני בפראג ופתיחתו של המשרד המרכזי לטיפול ביהדות גרמניה שנוהל ע"י רופין, התאפשר לקנות אדמה ערבית, שטח של 2400 דונמים צפונית לעכו, ליד שפך נחל מפשוח שנקרא לימים הגעתון.
קוני האדמות היו ארבעה אנשים פרטיים: המהנדס יוסף לוי, היינריך כהן, בנקאי ידוע מתל אביב, האגרונום ד"ר זליג אויגן סוסקין והגברת פאולינה ונגרובר-זלקינד אשר יצגה שתי משפחות מכובדות בפלסטינה. יחד הקימו את החברה "נהריה משקים זעירים".
את המודל החקלאי להקמת נהריה הגה האגרונום ד"ר זליג אויגן סוסקין.
סוסקין, יליד רוסיה, למד חקלאות ופילוסופיה בגרמניה. החל משנת 1903, הוא נמנה עם מנהיגיה הבולטים של התנועה הציונית.
פרויקט ההתיישבות שהציע כלל מכירת משקים בגדלים של 5, 7, או 9 דונמים, פיתוח תשתיות חשמל וסלילת כבישים, אספקת מים, מחסני כלים, לולים ואגודה חקלאית של התושבים לעתיד.
ססוקין הקים צוותים מקצועיים שידריכו את העולים החדשים מגרמניה, שהיו בעיקר דוקטורים ופרופסורים ולא ידעו דבר על חקלאות.
רעיונו של סוסקין לעסוק בכלכלת המשק נחלה כישלון ומכה אחר מכה הכתה בענף החקלאות של המתיישבים החדשים בנהריה.
בעקבות הכישלון בענף החקלאות, מרבית התושבים חיפשו אחר מקורות פרנסה נוספים, היו שעבדו עבור הממשל הבריטי, קבלנים שחיזקו קווי ביצורים בצפון, יזמים שניצלו את משאבי הטבע והפכו את נהריה לעיירת קיט אירופאית. ענפי השכרת החדרים, המסעדות וחדרי האירוח הוקמו ופרחו במהרה.
הפנסיון של הגב' טוטי לוי, גרטל מאייר פתחה פנסיון ידוע שנים לאחר מכן, פתיחתו וייסודו של "קפה פינגוויון" על ידה של משפחת אופנהיימר ועוד.
בהדרגה הפכה נהריה למקום נופש בסגנון אירופאי, מספר לינות האורחים גדל מ-100 בשנת 1938 ל-20,000 בשנת 1947.
החיפושים למעבר מענף החקלאות שנכשל גרמו גם ליזמות תעשיית המזון ופיתוחה.
כך התפתחו הגלידה והגבינות של משפחת שטראוס. משפחת זוגלובק - קבילצקי, שהתיישבה בנהריה בשנת 1937, פתחה אטליז לבשר כשר ופיתחה את "נקניק נהריה". שתי התעשיות הללו הן מהמשגשגות בארץ ובעולם עד היום.
בשנת 1941 הוכרה נהריה כמועצה מקומית.
תוכנית החלוקה זעזעה את אנשי נהריה. כל הגליל המערבי עתיד היה להימסר לערבים.
השטח כלל מלבד נהריה את שבי ציון, רגבה, עברון, חניתה, מצובה, אילון ויחיעם שתושבי נהריה סייעו בהקמתם ושמירה על ביטחונם.
על נהריה והישובים הסמוכים הוטל מצור והאספקה הנחוצה להמשך חיים תקינים של תושבי הגליל המערבי הועברו על "מעונות" דרך הים.
בדרך זו החזיקה נהריה מעמד עד ליום הכרזת העצמאות, ביום זה הגיעה שיירה המונה כ-25 כלי רכב, שלוותה ברכב משוריין. השיירה סיפקה מזון ומצרכים נוספים לתושבי נהריה.
במבצע בן עמי נכבש אזור היישוב ונהריה שוחררה.
בשנת 1961 הוכרה נהריה כעיר.
סמל העיר
נהריה ממוקמת בלב נחלת אשר ההיסטורית וסמל העיר משלב בין שורשינו הקדומים בגליל המערבי לבין תקומתנו בעת החדשה.
לצד עץ הזית הנטוע בין רגבי האדמה הפורייה ולצד ברכת משה רבנו – "ברוך מבנים אשר", שנרשמה בכתב עברי קדום, מתנשא מגדל המים – סמל העיר וההתיישבות העברית המתחדשת.
הסמל עוצב ע"י מר מאייר בנימין במסגרת תחרות בית ספרית בבי"ס וייצמן.
מר אפרים הלטרכט הוסיף את הכתוביות ועיצב את הסמל בשנת 1941.
כיום, נחשבת נהריה לבירת הגליל המערבי וידועה בעיקר בזכות חוף ימה המדהים, האטרקציות שפועלות בעונת התיירות, בתי המלון שהוקמו ושופצו, האווירה החמה, הפאבים, בתי הקפה, המסעדות והמועדונים שהוקמו על ידי תושבי נהריה והסביבה.
נושא החינוך המתפתח בעירנו, פעילותם הפורה של בני הנוער בעיר, הרב דוד אבוחצירא שמתגורר בנהריה ואליו עולים מידי שנה המוני אנשים, פיתוח ובניית בתי מגורים ורבי קומות, הקמת אזור תעשייה חדש ועוד מסייעים להתפתחותה ושגשוגה של נהריה.
אין לשכוח את האיש שמשפיע על העיר יותר מכל בשני העשורים האחרונים והפך אותה לבירת התרבות והבילוי של הגליל המערבי, ראש עיריית נהריה מר ז'קי סבג.
כח הרצון של ראש העיר והשאיפה לשלמות מובילים אותו מדי יום לעשות כל שביכולתו לקדם את העיר ולסייע לתושבים.
קצרה היריעה מלפרט על הפרויקטים אותם הקים ראש העיר, אך נציין את הבולטים ביותר, בהם: אצטדיון הכדורגל והכדורסל, המידעטק, אצטדיון אתלטיקה ועוד...
המקומות המזוהים יותר מכל עם העיר הינם: נחל הגעתון, מגדל המים, הטיילת וחוף הים.
כיום מונה העיר כ- 53,000 תושבים וזוכה להגירה חיובית מדי שנה.
סייעו בהכנת הכתבה -
ארכיון ואתר עיריית נהריה
הצלמת מאיה
ורד סלע
 |
בשנת 1934 לאחר קיום הקונגרס הציוני בפראג ופתיחתו של המשרד המרכזי לטיפול ביהדות גרמניה שנוהל ע"י רופין, התאפשר לקנות אדמה ערבית, שטח של 2400 דונמים צפונית לעכו, ליד שפך נחל מפשוח שנקרא לימים הגעתון.
 |
קוני האדמות היו ארבעה אנשים פרטיים: המהנדס יוסף לוי, היינריך כהן, בנקאי ידוע מתל אביב, האגרונום ד"ר זליג אויגן סוסקין והגברת פאולינה ונגרובר-זלקינד אשר יצגה שתי משפחות מכובדות בפלסטינה. יחד הקימו את החברה "נהריה משקים זעירים".
 |
את המודל החקלאי להקמת נהריה הגה האגרונום ד"ר זליג אויגן סוסקין.
סוסקין, יליד רוסיה, למד חקלאות ופילוסופיה בגרמניה. החל משנת 1903, הוא נמנה עם מנהיגיה הבולטים של התנועה הציונית.
פרויקט ההתיישבות שהציע כלל מכירת משקים בגדלים של 5, 7, או 9 דונמים, פיתוח תשתיות חשמל וסלילת כבישים, אספקת מים, מחסני כלים, לולים ואגודה חקלאית של התושבים לעתיד.
ססוקין הקים צוותים מקצועיים שידריכו את העולים החדשים מגרמניה, שהיו בעיקר דוקטורים ופרופסורים ולא ידעו דבר על חקלאות.
 |
רעיונו של סוסקין לעסוק בכלכלת המשק נחלה כישלון ומכה אחר מכה הכתה בענף החקלאות של המתיישבים החדשים בנהריה.
בעקבות הכישלון בענף החקלאות, מרבית התושבים חיפשו אחר מקורות פרנסה נוספים, היו שעבדו עבור הממשל הבריטי, קבלנים שחיזקו קווי ביצורים בצפון, יזמים שניצלו את משאבי הטבע והפכו את נהריה לעיירת קיט אירופאית. ענפי השכרת החדרים, המסעדות וחדרי האירוח הוקמו ופרחו במהרה.
הפנסיון של הגב' טוטי לוי, גרטל מאייר פתחה פנסיון ידוע שנים לאחר מכן, פתיחתו וייסודו של "קפה פינגוויון" על ידה של משפחת אופנהיימר ועוד.
בהדרגה הפכה נהריה למקום נופש בסגנון אירופאי, מספר לינות האורחים גדל מ-100 בשנת 1938 ל-20,000 בשנת 1947.
החיפושים למעבר מענף החקלאות שנכשל גרמו גם ליזמות תעשיית המזון ופיתוחה.
כך התפתחו הגלידה והגבינות של משפחת שטראוס. משפחת זוגלובק - קבילצקי, שהתיישבה בנהריה בשנת 1937, פתחה אטליז לבשר כשר ופיתחה את "נקניק נהריה". שתי התעשיות הללו הן מהמשגשגות בארץ ובעולם עד היום.
 |
בשנת 1941 הוכרה נהריה כמועצה מקומית.
תוכנית החלוקה זעזעה את אנשי נהריה. כל הגליל המערבי עתיד היה להימסר לערבים.
השטח כלל מלבד נהריה את שבי ציון, רגבה, עברון, חניתה, מצובה, אילון ויחיעם שתושבי נהריה סייעו בהקמתם ושמירה על ביטחונם.
על נהריה והישובים הסמוכים הוטל מצור והאספקה הנחוצה להמשך חיים תקינים של תושבי הגליל המערבי הועברו על "מעונות" דרך הים.
בדרך זו החזיקה נהריה מעמד עד ליום הכרזת העצמאות, ביום זה הגיעה שיירה המונה כ-25 כלי רכב, שלוותה ברכב משוריין. השיירה סיפקה מזון ומצרכים נוספים לתושבי נהריה.
במבצע בן עמי נכבש אזור היישוב ונהריה שוחררה.
בשנת 1961 הוכרה נהריה כעיר.
סמל העיר
נהריה ממוקמת בלב נחלת אשר ההיסטורית וסמל העיר משלב בין שורשינו הקדומים בגליל המערבי לבין תקומתנו בעת החדשה.
לצד עץ הזית הנטוע בין רגבי האדמה הפורייה ולצד ברכת משה רבנו – "ברוך מבנים אשר", שנרשמה בכתב עברי קדום, מתנשא מגדל המים – סמל העיר וההתיישבות העברית המתחדשת.
הסמל עוצב ע"י מר מאייר בנימין במסגרת תחרות בית ספרית בבי"ס וייצמן.
מר אפרים הלטרכט הוסיף את הכתוביות ועיצב את הסמל בשנת 1941.
 |
כיום, נחשבת נהריה לבירת הגליל המערבי וידועה בעיקר בזכות חוף ימה המדהים, האטרקציות שפועלות בעונת התיירות, בתי המלון שהוקמו ושופצו, האווירה החמה, הפאבים, בתי הקפה, המסעדות והמועדונים שהוקמו על ידי תושבי נהריה והסביבה.
 |
נושא החינוך המתפתח בעירנו, פעילותם הפורה של בני הנוער בעיר, הרב דוד אבוחצירא שמתגורר בנהריה ואליו עולים מידי שנה המוני אנשים, פיתוח ובניית בתי מגורים ורבי קומות, הקמת אזור תעשייה חדש ועוד מסייעים להתפתחותה ושגשוגה של נהריה.
אין לשכוח את האיש שמשפיע על העיר יותר מכל בשני העשורים האחרונים והפך אותה לבירת התרבות והבילוי של הגליל המערבי, ראש עיריית נהריה מר ז'קי סבג.
 |
כח הרצון של ראש העיר והשאיפה לשלמות מובילים אותו מדי יום לעשות כל שביכולתו לקדם את העיר ולסייע לתושבים.
קצרה היריעה מלפרט על הפרויקטים אותם הקים ראש העיר, אך נציין את הבולטים ביותר, בהם: אצטדיון הכדורגל והכדורסל, המידעטק, אצטדיון אתלטיקה ועוד...
 |
המקומות המזוהים יותר מכל עם העיר הינם: נחל הגעתון, מגדל המים, הטיילת וחוף הים.
 |
 |
כיום מונה העיר כ- 53,000 תושבים וזוכה להגירה חיובית מדי שנה.
סייעו בהכנת הכתבה -
ארכיון ואתר עיריית נהריה
הצלמת מאיה
ורד סלע
עוד בחדשות
מה זה פוליש
|
מתי כדאי לבצע הובלת דירת 3 חדרים?
|
10 טיפים לפני שבוחרים ללכת לטיפול זוגי
|
מה משפיע על הכלכלה שלנו?
|
מפת האתר
|
עסקים בנהריה
|
מתנות לגני ילדים
|
עורכי דין בחיפה
|
פורטל בעלי מקצוע
|
פורטל משפטי
|
צור קשר
|
קידום אתרים בגוגל
| © כל הזכויות שמורות ל "Ncity.co.il" |
נבנה על ידי EKDESIGN
|
|---|