חיפוש באינדקס עסקים

חפש באתר

כשאבי סבג ומיכה שושן נפגשו, החלום המשותף שלהם היה להקים בית ספר לכדורגל עבור ילדי נהריה. לאחר שש שנות פעילות, הם יכולים להיות גאים באקדמיה לכדורגל, הכוללת ארבע קבוצות ליגה ו-200 ילדים, בחיבור המיוחד עם ההורים והילדים, ומעל הכל - במפעל החינוכי שהקימו. "חשוב לנו יותר להוציא אזרחים טובים מאשר שחקני כדורגל", אומר סבג

"יש לי אירוע, אז תצטרך להמתין בבקשה כמה דקות", היה המשפט הראשון שאמר לי המנהל המקצועי של האקדמיה לכדורגל בנהריה, אבי סבג, כשהגעתי לראיין אותו במגרש האימונים בקאנטרי גן עברון. האמת, שלא כל כך הבנתי על איזה אירוע הוא מדבר, אך כעבור מספר שניות הבנתי הכל, כשראיתי שעם תום האימון הוא שלח את הילדים לרחבה שליד מגרש האימונים, כדי לחגוג יום הולדת לאחד משחקני הקבוצה. תוך שהוא פוצח בשירת "היום יום הולדת", סחף סבג את שאר הילדים להצטרף אליו ולהשתתף בשמחה.

הוריו של הילד החוגג הגיעו גם הם למתחם האימונים של הקבוצה, וחילקו חתיכה מהעוגה לחבריו, שעמדו בסדר מופתי וחיכו לתורם כאילו היה זה מסדר צבאי. כבר באותו רגע מכונן הבנתי שיש כאן משהו שונה, ושלא מדובר בעוד מועדון כדורגל שמטפח בני נוער. ככל ששוחחתי עם יותר ויותר הורים, כך התקבל הרושם שמדובר בפרויקט יוצא דופן, שנוצר בזכות אמונתם ועקשנותם של שני אנשים, שפשוט אוהבים כדורגל ושילבו את חייהם בשני דברים שאולי חשובים להם יותר מכל: הכדורגל וחינוך ילדים.

 בהתחלה היו שישה ילדים

"זה רגיל אצלנו שחוגגים יומולדת אחרי האימון", אומרת דינה אביטבול, שבנה מורן בן ה-13 החל לשחק בקבוצה כשהיה בגן חובה. "ההורים בקבוצה של הבן שלי תמיד מלווים את הילדים באימונים ובמשחקים, וכך הפכנו למשפחה אחת גדולה. בימים אלו אנחנו משתתפים בבר מצוות אחד של השני". את עיקר המחמאות היא חולקת לצוות המועדון, ובראשם לאבי ומיכה, המלווים את הילדים באופן מתמיד ודואגים ליצור חממה. "הבן שלי הולך לאימונים ברצון, מבלי שאני צריכה להזכיר לו, ותמיד חוזר מאושר. מה שחשוב לצוות היא הדרך ולא התוצאה המיידית, וזה הדבר שגורם לי להמשיך ולרשום אותו מדי שנה", היא מסבירה.

הדרך הזו היא שהביאה את שני החברים הטובים להגשים את חלומם. סבג ושושן נפגשו לראשונה לפני שמונה שנים, כשאבי היה מאמן בליגה א', ויצר לעצמו שם של אחד שמצליח להגיע להישגים עם כל קבוצה שהוא לוקח, מעין "קבלן עליות". מיכה עצמו היה בזמנו שחקן מוביל בליגה הלאומית. לאחר שנפגשו הרגישו השניים שיש ביניהם חיבור, ועם הזמן הם העלו חלום משותף: להקים בית ספר לכדורגל עבור ילדי נהריה, שיטפח אותם וידאג להם למסגרת בשעות אחר הצהריים.

 בשנת 2005 יצאו השניים לדרך ופתחו את בית הספר לכדורגל קאנטרי גן עברון, כשמיכה משמש בעלים ומאמן, ואבי מנהל מקצועי. ההתחלה לא היתה פשוטה, ומכיוון שמגרש האימונים בעיר היה תפוס, הם היו צריכים למצוא מקום בו יתאמנו הילדים, וכך הגיעו לקאנטרי גן עברון. המנכ"ל, ששמע על הרעיון, קיבל אותם בזרועות פתוחות, והם הפעילו את בית הספר כעובדים שכירים. למרות שידעו שעליהם להשקיע מאמץ רב ושעות רבות ביחס לשכר שקיבלו, הדבר לא מנע מהם להמשיך ולתת את הכל כדי להגשים את המטרה. כדי להניע את התהליך ולהוציא את החלום מהכוח אל הפועל, הם ידעו שעליהם להביא כמה שיותר ילדים, ויצאו בפרסום בכניסות לבתי ספר. בסיום העונה הראשונה שיחקו במועדון 35 ילדים בשתי קבוצות. כדי לשמור על מסגרת תחרותית כלשהי, השתתף המועדון בטורנירים אזוריים. 

לפני שלוש שנים, לאחר שצברו ניסיון וידע שהספיק להם להאמין כי יוכלו להשתדרג ולקחת את בית הספר לכדורגל צעד אחד קדימה, הם החליטו להפעיל אותו באופן עצמאי, ופתחו בנוסף קבוצת ליגה תחת השם בית"ר נהריה. בתחילה נרשמו רק שישה ילדים לקבוצת הליגה, וחלק מההורים היו סקפטיים לגבי הצלחת המהלך. לאחר מאמץ רב שעשו השניים, פתחו את העונה 17 ילדים, כשבסיומה מנתה הקבוצה 22 ילדים.

השניים, שראו את הפוטנציאל והאמונה של ההורים בהם, פתחו לפני שנה קבוצת ליגה נוספת לשנתוני 98/99 ויחד הגיעו ל-60 ילדים בשתי הקבוצות. גם השנה הם לא קפאו על השמרים, וכיום יש במועדון כבר ארבע קבוצות ליגה. ממש בימים אלו הם יצאו לעצמאות מלאה, כשקיבלו אישור מההתאחדות לכדורגל לפתוח קבוצה עצמאית, וכך קמה "האקדמיה לספורט מכבי נהריה". הקבוצה הינה עמותה ולא זוכה לתקצוב משום גוף, כך שבאחריות המנהלים לכלכל את צעדיהם בתבונה. בנוסף לאישור שניתן להם, קידמה ההתאחדות את המועדון למחוזות בהם משתתפות קבוצות איכותיות יותר.

מעבר לעובדה שהמועדון כולל ארבע קבוצות ליגה ו-200 ילדים הפוקדים אותו מדי יום, מה שחשוב עוד יותר הינה העבודה החינוכית שעושים סבג ושושן, וההשקעה בכל אחד מהילדים והרצון לשפר אותם כבני אדם וכאזרחים טובים, עוד לפני היותם שחקני כדורגל.

החינוך יותר חשוב מהניצחון

השעה 21:00 בערב. סבג סוגר עוד יום אימונים שגרתי, שהחל בשעה 15:00, כשהוא מנקה את רחבת המתחם, במטרה שההורים יוכלו לצפות בהנאה באימונים של ילדיהם. תוך כדי העבודה השוטפת הזו הוא אומר: "אנחנו מחנכים את הילדים בבית הספר לכדורגל, בשיתוף פעולה מלא עם ההורים והמורים. אנחנו מגיעים לאסיפות הורים, לוקחים אותם תחת חסותנו, והולכים לביקורי פתע כדי שלפני הכל יהיו קודם כל אנשים ואזרחים טובים".

מיכה מוסיף: "אנחנו שונים מבתי ספר וקבוצות ליגה, ומקבלים כל ילד במידה שיש מקום. אנו מקבלים גם ילדים שהגיעו עם עודף משקל, ובונים להם תוכנית מסודרת, בליווי מאמן תזונה וכושר. אנחנו גורמים להם להאמין בעצמם ולהרגיש שווים".

ההשקעה אכן משתלמת והילדים בהם הם האמינו הופכים בדרך כלל להיות שחקנים מובילים בקבוצתם. גם ילדים שהגיעו ממשפחות שאין באפשרותן לשלם, קיבלו דלת פתוחה, כמו גם את כל הכלים כדי להצליח.

ארווה חסין, שחקן עבר בבית"ר נהריה, רשם לפני שלוש שנים את בנו אור בן ה- 12 למועדון. כיום משמש ארווה מנהל הקבוצה של בנו ותפקידו לדאוג לכל הפרטים הטכניים במשחקים, כגון סידור התלבושות, קבלת השופטים ועוד. חסין: "החלטתי לצרף אותו למועדון הזה, כי יש פה ניהול של אנשים מוסמכים שמבינים בכדורגל. רואים שהם יודעים לעבוד ונותנים לילד את כל האפשרויות להצליח". ארווה מספר כי מאז שבנו נרשם למועדון, ניתן לראות את השיפור העצום שחל בו במהירות, בבעיטה ובחוזק הפיזי.

"מבחינת ההורים זו משפחה אחת גדולה", מתאר האב, "אנחנו יושבים יחד בכל אימון ולא מפסיקים לצחוק. במהלך השנה יש לנו מספר ערבי גיבוש עם קריוקי, וגם בדרך ממשחקי החוץ אנחנו לא מפסיקים לשיר אפילו כשהקבוצה מפסידה. גם בין הילדים הגיבוש מדהים. הם מתכתבים אחד עם השני בפייסבוק, מדברים מה הולך להיות באימון הבא ואפילו יוצאים לבלות יחד. הכל נעשה באופן הרציני ביותר, כמו במועדונים הגדולים. הצוות דואג לחינוך של הילדים ונמצא במעקב מתמיד אחר התכנים שהם כותבים בפייסבוק, הציונים בבית הספר והמצב בבית. כל בעיית משמעת ולו הקטנה ביותר זוכה לטיפול מיידי. במשך שלוש השנים שאור במועדון לא ראיתי אפילו מריבה אחת, דבר שהדהים אותי. מחנכים את הילדים להבין שניצחונות הם לא הדבר המרכזי".

את הערכים שהם מטיפים להם, כמו אחריות, משמעת וסדר, דואגים סבג ושושן לקיים בעצמם, כאשר הם פועלים בצורה אחידה בכל קבוצות המועדון. באקדמיה יש שמונה מאמנים, כאשר לכל קבוצה מאמן, מאמן שוערים וקואורדינציה, כשבקבוצות השמיניות (שמונה ילדים בקבוצה) אף העמידו שני מאמנים. כל ילד זוכה במעקב אישי, כאשר נבנית עבורו תוכנית אימונים, וצוות המועדון מפקח אחר ההתקדמות שלו. הירידה לפרטים לא נעצרת כאן, ולרשותם של הילדים עומד ציוד אימונים מתקדם ותלבושות ספורט איכותיות של חברת נייקי, עם שמו של כל שחקן בגב החולצה. כל קבוצות המועדון מחויבות לאותה שיטת משחק, 4-4-2 (יהלום), בה דוגל אבי. אגב, סבג הינו אחד מ-80 המאמנים בארץ המחזיקים את תעודת ההסמכה הגבוהה בתחום אימון הכדורגל, תעודת ה-Pro.

השאיפה לשלמות באה לידי ביטוי גם באתר האינטרנט המושקע של האקדמיה. בניגוד לקבוצות בכירות יותר, הקימו במועדון אתר עם מידע רב שמתעדכן על בסיס שבועי, וכולל תוצאות ממשחקים, תמונות, סרטוני הדרכה, ובנוסף לכך הם אף הקימו קבוצה בפייסבוק. אגב, אם כבר דיברנו על סדר וארגון, הורים שמגיעים לצפות באימונים נהנים ממתחם מקורה עם פלזמות ושתייה חופשית. ממש כמו ברצלונה.

ה"בוסים" מגיעים לאסיפות הורים

אפרים אוחיון, שבנו יהלי בן ה-12 משחק בקבוצה מגיל ארבע (עם הפסקה של שנה באמצע): "לאבי יש המון ניסיון בכדורגל, ואני צופה לו עתיד מזהיר בתחום האימון. דיברתי עם שחקנים בליגת העל שהתאמנו אצלו בעבר, והם אמרו שטרם נתקלו במאמן כזה. כמובן שיש גם את מיכה, שכל הורה היה רוצה להיות כמוהו באופן בו הוא מצליח להתחבר לכל ילד. הייתי במועדון אחר והאווירה לא היתה כמו בעברון. כאן ההורים והילדים מגובשים, אין תחרות וכולם עוזרים אחד לשני. כשהילד שלי מגיע מבית הספר, הוא מחכה לרגע שאני אגיד לו שיוצאים לאימון".

אוחיון מספר שהצוות עוקב אחר ההישגים הלימודיים של הילדים, ויחד עם ההורים הם נמצאים בקשר עם המורים. כשיש צורך, הם גם הולכים לאסיפות הורים ומדגישים לילדים שהם צריכים להשקיע קודם כל בלימודים. אוחיון מספר על עוד היבט בעבודת הקודש שעושים סבג ושושן: "יש ילדים שאין באפשרות הוריהם לממן את החוג, והם לוקחים את העלות על חשבונם וקונים לו גם ציוד, זוהי אזרחות למופת בעיניי. כשיש משחקים בליגת האלופות, הם מזמינים אותנו לעיתים קרובות לצפות בהם ביחד במתחם המועדון, ותוך כדי משחק מנתחים את המהלכים. גם בקבוצות גדולות אין דברים כאלו. בפסח הם עשו קייטנה ושילבו פעילויות בריכה ופליסטיישן כדי לדאוג לילדים לתעסוקה, ובמהלך השנה מתקיימים מפגשים משותפים. הילדים בכל בתי הספר לכדורגל צריכים להבין שזה ספורט והתוצאה בגיל הזה לא חשובה, אלא הדרך".

אחד הילדים המחוננים באקדמיה הוא בן פריאל, שהצטרף לקבוצה בגיל ארבע ומשחק בה כבר שש שנים. בנוסף להיותו בלם בקבוצה ושחקן בעל ראיית משחק נדירה, הוא תלמיד מצטיין בבית הספר. כשהתבקש להרצות מול הכיתה על פעילות מיוחדת בה הוא משתתף, בחר כמובן לספר על האקדמיה לכדורגל. "כשעמדתי מול הכיתה וסיפרתי על משחק חוץ קשה, בו השתתפנו בגשם כבד ובסוף חזרנו עם ניצחון, ראיתי שחבריי לכיתה מרותקים. הכי אני אוהב את המשחקים בשבתות. יש אווירה מיוחדת, אנחנו מקבלים תדרוך ומרגישים כמו שחקנים בוגרים", מוסיף בן, שהזמין לשיחה בכיתה את שושן, שהיה נרגש מאוד לשמוע את דבריו.

עד כמה מצליחה האקדמיה, תעיד העובדה שמספר ילדים הצליחו להתקבל למכבי חיפה, אך בעצה עם ההורים והצוות החליטו להישאר במועדון. "עבורי, אם נצליח להוציא ילדים לקבוצות הגדולות נהיה מאושרים מכך שהם התפתחו אצלנו, אנחנו לא מחזיקים אף ילד בכוח", אומר מיכה. המטרות העתידיות שלהם הן לפתוח קבוצת נוער, ובסופו של דבר גם קבוצת בוגרים. בנוסף הם מקווים להיות אחד המועדונים המובילים בארץ בכל מה שקשור לחממה עבור צעירים. חלום נוסף הינו להקים מתקן אימונים ראוי לכל המחלקות בסגנון האקדמיות המפורסמות בחו"ל. "אנו רואים את הילדים שמלווים אותנו לאורך השנים ואת ההשתלבות המקצועית והחברתית שלהם, וזה גורם לנו סיפוק אדיר. הידיעה שעזרנו להם להתקדם כתלמידים וכאנשים טובים, מסיבה לנו אושר רב, וזה ההישג הכי גדול מבחינתנו", הם אומרים.

 

הדפס כתבה

שלח לחבר

דרג כתבה

כינוי:
כותרת:
תגובה: