חי ובועט

בתוכנית בערוץ 2 לפני כשנה היה רגע אחד, מרגש במיוחד, שמעיד עד כמה מדובר באדם פשוט וחסר תיחכום במובן החיובי של המילה, שבסך הכל רצה לעבוד ולסייע לאחרים למצוא עבודה בתחום התעשייה: בעת שביקר באחד ממפעליו נפגש ורטהיימר עם אחד העובדים, ולפתע לקח בעדינות את המחרטה מידיו, אמר לפועל: "בוא אני אראה לך", וביצע את העבודה בעצמו, כאילו כדי לומר: "גם אם יש לי 4 מיליארד דולר, אני עדיין פועל פשוט. משם באתי ולשם אני אחזור".

בראיון לרגל השנה החדשה שערך עימו "מבט חדש" במשרדו שבגן התעשייה תפן, נזכר ורטהיימר בימים הראשונים בנהריה, מגלה מה סוד ההצלחה שלו ומספר על התוכניות לעתיד. בכל זאת, הוא רק בן 85 ויש לו עוד המון מה להספיק.

לא מתגעגע לנהריה

האמנת שיום יבוא והמפעל הענק שלך, שהתחיל בצריף קטן בנהריה, יהיה כל כך גדול ורווחי?

"חשבתי שתהיה עבודה ברמה טובה, שנייצר דברים ונוכיח לעולם שגם בגליל המערבי אפשר להצליח, אבל לא האמנתי שנגיע להצלחה כזו".

מה סוד ההצלחה שלך?

"עקשנות ותנאים מסוימים כמו הגירוש מגרמניה, שהובילו אותי לעשות את מה שאני הכי טוב בו".

כתושב נהריה לשעבר, מה הקשר שלך לעיר? מה הדברים שאתה הכי מתגעגע אליהם בנהריה?

"בעבר רציתי להיות ראש עיריית נהריה, התמודדתי על התפקיד וקיבלתי 35 אחוז מהקולות בשנת 1974. עבדתי בעירייה במשך שנתיים ומילאתי תפקידים בתחום החינוך והתכנון. היום אני לא מתגעגע לעיר ואין לי קשר אליה. אני חושב שיש לתת יותר כבוד לייקים שבנו את העיר ולנסות לחבר כמה שיותר את האוכלוסיות השונות המרכיבות אותה. בעניין הגעגועים, אני בהחלט מוצא עצמי לפעמים מתגעגע לימים היפים עם אנדריאס מאייר ודמויות בולטות נוספות".

בראיון בערוץ 2 לפני כשנה אמרת שהלוואי ולא היית האיש הכי עשיר במדינה. למה התכוונת בדבריך? מדוע נושא הכסף והעושר כל כל מביך אותך?

"רציתי להיות כמו כולם. אני שואף להיות טוב ולא הכי טוב, כי זה מוציא ממך תכונות לא רצויות מבחינתי. לא נעים לי לראות שאני מרוויח הכי הרבה כסף, משום שבתקופת הפלמ"ח ביקשו מאיתנו לא להשוויץ".

ההתנהלות שלך השתנתה בעקבות העושר הגדול?

"אני לא חושב שהשתניתי בעקבות רכישת המפעל. אני ממשיך באותה עשייה כבעבר".

האם נכונה האגדה שפוטרת מרפא"ל בגלל שלא היתה לך השכלה אקדמית?

"זה לא בדיוק נכון, לא מצאו לי תפקיד מתאים ברפא"ל, חלק מזה נבע מכך שלא היתה לי השכלה אקדמאית. אני חושב שאם היו מוצאים לי את התפקיד הנכון, הייתי נשאר לעבוד שם, אך למזלי זה איפשר לי להקים את ישקר".
 

גן תעשייה יהודי-ערבי ראשון

תאר לנו את שגרת יומך.

"לפני כשנתיים עברתי להתגורר בתל אביב, בקרבת ילדיי ונכדיי. אני מגיע לגליל המערבי בתדירות של פעמיים בשבוע. אתמול, לדוגמה, הייתי בפתיחה של תערוכת צילום, ובשבוע שעבר הייתי בגרמניה יחד עם עוד 30 נציגים בתערוכה בתחום הציוד התעשייתי. אני ממשיך באותה דרך ופועל לעידוד התעשייה באמצעות תוכניות חינוכיות, וכמו כן חשוב לי לפעול כדי לפתח מפעלים חדשים".

אחרי שהקמת חמישה גני תעשייה, מה הפרויקט הבא שלך? יש לך עדיין חלומות שלא הגשמת?

"כרגע אני עובד על גן תעשייה יהודי-ערבי ראשון בישראל, שיוקם בנצרת. אני מאמין בכך שעבודה היא מרכיב חשוב לשלום, ולראיה העובדה שאזור הגליל שקט, משום שלאנשים יש עבודה. אני מסתפק בלהשיג את המטרה הזו ואין לי חלומות גדולים כלשהם".

מה דעתך על המחאה החברתית שפשטה במדינה? מה צריך לעשות כדי שצעירים במעמד הביניים יוכלו לגמור את החודש?

"מאוד שמחתי לראות את המחאה החברתית, משום שזו הפעם הראשונה שהאזרחים הבינו שגם להם יש מה להגיד והמדינה לא בנויה רק מצבא וממשלה, למרות שהם חשובים. הצעירים הולכים לאוניברסיטאות, ורבים מהם לומדים מקצועות שאין בהם צורך, דבר שמביא לכך שהם לא מוצאים עבודה וחלקם אף עוזבים את הארץ. המדינה חייבת להביא לפתיחתם של כמה שיותר בתי ספר מקצועיים".

מה לדעתך צריך לעשות כדי למשוך אוכלוסיות חזקות לגליל?

"שום דבר, צריך לדאוג שהאוכלוסייה הקיימת לא תעזוב והדבר שיביא לכך הוא בחירת מקצוע, כפי שהיה בעבר בבתי הספר. לא צריך להתעסק בכסף כל הזמן".

לפני מספר חודשים יצאה לאור האוטוביוגרפיה שלך, "האיש ליד המכונה". מה הניע אותך לכתוב אותה?

"לא חשבתי שאני סופר, אבל רציתי שהציבור יבין את הלבטים שעברתי במשך חיי ויפנים את הדברים שהנחו אותי עד לעצם היום הזה. אני שמח שהספר זכה למכירה של 40 אלף עותקים".

מה הדבר בו אתה הכי גאה שעשית בחייך?

"התקופה בה שירתי בפלמ"ח היא התקופה בה אני הכי גאה. הרגשתי, יחד עם רבים אחרים שחשבו באותה צורה, שאנחנו עושים משהו למען המדינה. באותה תקופה מה שרצינו היה להוציא את האנגלים. הצלחנו להקים מדינה, אך לא עם. אני חושב שצריך לעשות משהו שיחבר את העם, ואחד הדברים האלו הוא התעשייה".

המפעלים הצליחו בזכות הייקים

מה גורם לך לגאווה במדינה?

"כשהייתי בתערוכה בגרמניה וראיתי מוצרים שפיתחו והציגו חברות ישראליות מנהריה, שלומי ומעלות, הייתי גאה בכך שבאזור התפתחה תעשייה מוצלחת, שמוכרת את תוצרתה בעולם".

מה מאכזב אותך במדינה?

"מאכזב אותי שלא הצלחנו להשיג שלום עד היום, והסיבה לכך היא שאנחנו מפחדים מעצמנו ומהערבים".

מה עמדתך בנושא גלעד שליט? האם יש לשחרר את כל האסירים אותם דורשים הפלסטינים?

"זו בעיה קשה, אני לא מקנא באף אחד שצריך להחליט בנושא. אני מכיר את המשפחה ורוצה מאוד לעזור להם, אך לא יודע איך".]
 

אתה מסכים עם אלו שטוענים שאין מנהיגים בעלי שיעור קומה כבעבר? מה לדעתך הסיבה לכך?

"בעבר בחרנו את המנהיגים שלנו בצדק, לפי הנושא הביטחוני, לאחר מכן בחרנו אותם לפי מי שהבטיח שיחלק יותר כסף כביכול. בסופו של דבר, נשארנו עם ממשלה וצבא. ההסתדרות מייצגת בעיקר את עובדי הממשלה, והתאחדות התעשיינים לא דואגת מספיק להתפתחות התעשייה.

"צריך לרתום אנשי רוח לפוליטיקה, ולא רק אנשי צבא. יצחק רבין היה לדעתי מנהיג גדול, כשעשה מאמץ לפתרון הסכסוך בהסכמי אוסלו. קיווינו באותה תקופה שהעולם ישתנה ויהיה שלום, אך 20 שנה בוזבזו. בסופו של דבר, בצורה זו או אחרת נחזור לתהליך השלום".

האם אתה חושב שיש ריכוזיות גדולה מדי של בעלי הון? מה דעתך על המהלכים שעושה הממשלה כדי לצמצם את הריכוזיות של אותם בעלי הון?

"הייתי שמח לו היו יותר בעלי הון שמגיעים מהתעשייה. טוב שיש התעוררות של האזרחים לגבי המחיר הגבוה שהם צריכים לשלם עבור המוצרים השונים. אני נגד מונופולים, ונוצר מצב שמכיוון שישראל היא מדינה קטנה, אין הרבה אופציות מהיכן לקנות".

אתה חושב שהגידול המתמיד באוכלוסיית החרדים והערבים, שרבים מהם חיים מקצבאות ביטוח לאומי, תוביל לקריסה? מה יש לעשות כדי לתקן את המצב?

"הערבים באזור הגליל נקלטו למקומות עבודה בהצלחה גדולה מאוד. גם לחרדים יש שני בתי ספר מקצועיים, אותם הקמתי יחד עם הצבא. צריך לעודד את האוכלוסיות הללו מגיל צעיר לחינוך מקצועי ולדאוג לפתיחת מפעלים".

האם אתה חושב שיש לשנות את שיטת הבחירות? כיצד יש לפעול לפי דעתך?

"אני חושב שהמצב הקיים לא יכול להימשך. צריך להנהיג שיטת בחירות אזוריות ולא מפלגתיות".

בעבר אמרת שהתקופה שבה היית חבר כנסת היתה מיותרת. מדוע הרגשת כך? האם לחבר כנסת אין השפעה?

"התקופה בה הייתי חבר כנסת היתה תקופה לא טובה. למדתי ממנה שאין לי מה לעשות בנהריה, משום שלא נשארו בה שטחים לבנייה, מה שהביא אותי לאזור תפן, שם הקמתי את גן התעשייה הראשון".

מה זה להיות ישראלי בעיניך?

"להיות ישראלי בעיניי זה אדם היוצר, בונה ונוטע שורשים, להבדיל מיהודי גלותי, שהיקשו עליו להיות חלק מעולם התעשייה או החקלאות, ולכן נשאר נייד".

איך אתה מסביר את העובדה שמרחוב אחד בנהריה צמחו מפעלי ענק כמו ישקר, שטראוס וזוגלובק?

"אני חושב שהייקים שהגיעו לנהריה בזמנו והקימו את המפעלים הללו היו אנשים חרוצים ודייקנים, וזה מה שהביא להצלחת המפעלים".

מה אתה מאחל לקראת השנה החדשה?

"אני מאחל שנבין שהמציאות לא תשתנה תוך יום, ושלפנינו עוד שלבים רבים. זה תהליך איטי להפוך מדינה לעם, לארה"ב זה לקח 200 שנה".

צילומים: קרן אור גרינברג